העומדים מהצד, בשתיקה יבוססו

"גדול הפיתוי לעמוד לימין התוקף. זה אינו מבקש אלא שהצופה מן הצד ישב בחיבוק ידיים. הוא פונה אל הרצון האוניברסלי שלא לראות רע, לא לשמוע עליו ולא לדבר עליו. הנפגע, לעומת זאת, מבקש מן העומד מן הצד לחלוק עמו את משא הכאב. הוא תובע פעולה, מעורבות וזכירה" ג'ודית לואיס הרמן, טראומה והחלמה.

שוב ושוב חוזרת ומצטטת את המילים הללו של לואיס הרמן. איך הצליחה לתפוס את מנגנון הפגיעה המתמשכת של התוקף, את הפוזיציה של העומדים בצד, את בקשתם של הנפגע או הנפגעת. אין נטרליות בשיח הפגיעה. זאת צריכה להתקיים בבית משפט בעת שמיעת העדויות אך בחוץ, במסגרת השיחה הציבורית, טווח התגובות על הספקטרום תמיד ימקם אותי היכנשהוא. עם הנפגעת, אדישה, מכחישה, מדחיקה, תומכת, עם התוקף.

והפעם אני רוצה לכתוב כמה מילים על מנגנון העמידה מהצד. לא הטוקבקים, לא השיימינג, לא המפגינות בעד, לא המוחים נגד. השותקים והמשתיקים, משתפי הפעולה שבלחש, אלה שחושדים כבר שנים אבל מתעלמים,   ,אלה שיודעים שזה ההוא שעובד איתם אבל סולחים. משתפים איתו פעולה, מזמינים אותו לשמחות או ממשיכים לנסוע איתו לחו"ל לכנסים. מזמינים אותו לפאנלים, להנחיית קבוצות, לערבי התעוררות. מובן, מה שקורה בסביבתי הקרובה מכאיב לי בעין יותר. השותקים והמשתיקים, אנשים ונשים היקרים לי, אנשים טובים, ערכיים,מסורים. איך זה שכאן, שתיקה. אז לעיתים זאת הפרנסה שעלולה להימצא בסכנה אם ארים קולי, לעיתים זה המעמד האיתן של הפוגעים, לעיתים זה יצר ההשרדות שמוביל רבים מאיתנו, לנוע, כי צריך לחיות. הרבה פעמים זה הפחד מפני כוחו, קשריו, יכולותיו של התוקף. שכן התוקף המשוכלל והמתוחכם מעצב את סביבתו הקרובה כאוות נפשו, מגייס לעצמו עדת מעריצים, מעריצות, אוהדים. כך מתרחבים מעגלי הפגיעה, אל מעבר לנפגעות הקרובות בגוף ובנפש, אל הנפגעים מתוך אמונה, בהתמסרות, בשיתוף הפעולה, בכניעה לחולשה חברתית – להזדהות עם החזק. עיתים, ההזדהות עם התוקפן נשענית על הפחד שלי מפני זכרון הפגיעה שלי. משהו מהעבר שאני רוצה לא לראות בקיומו. אם אזדהה עם הנפגעת איאלץ להישיר מבט אל הפגיעה שעברתי. מי רוצה להיות ברגעים הקשים האלה של ההכרה באמת הכואבת, גם אני הייתי שם. גם אני הייתי חלשה פעם, לא הצלחתי לשמור על עצמי. רק תנו לי להמשיך ולהעביר את זה בסבבה, ספורט, לדפדף הלאה ולהמשיך בחיי. בכלל, לספר על פגיעה זה לא מגניב בכלל! מי הנשים הללו שעושות עניין, שלא יודעות לקחת ברוח טובה חיזור, דיבור סקסי, נשיקה אקראית ובלתי מזיקה. אלו שהורסות את המסיבות, אלו שפגמו בחדוות הרומנטיקה החיזורית. מי רוצה להיות כזאת?

ואלה שנהנים מהמצוקה, אלה המסובבים את כולם בכחש, הולכים לישון בלילה ביודעם כי עוד חסיד שוטה נפל ברשת ההכחשה על חשבון גופה ונפשה של אשה אחת. הפוגעים, סלתה ושמנה של הדוסיה, מנהיגים רוחניים, רבנים, מוסרי שיעורים. כריזמטיים, מוליכי שולל, מומחים בהונאת דעת. הם לא ישתנו לעולם, הם מוצאים לעצמם צידוקים אישיים, סבוכי פסיכולוגיה, תירוצי הלכה. הכל מותר. המטרה הרוחנית, האינטלקטואלית, המנהיגותית מקדשת את האמצעים.

יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים 2015, מה צריך לקרות כדי שהשותקים והשותקות העומדים מהצד      כבר שנים, יתעוררו?

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “העומדים מהצד, בשתיקה יבוססו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s