אשה רצה אל עצמה

יום שישי בבוקר, חזרתי לרוץ.

אחרי שנה וחצי של הריון ולידה והתאוששות אני מתחילה מהתחלה. אמנם אומרות שהגוף זוכר את עצמו ואת יכולותיו אבל אני מרגישה שאני מתחילה מאפס. רוצה ללמוד איך לעשות את זה מחדש. רוצה לחזור לכושר, רוצה לחזור לעצמי.

אפשר לחזור לעצמי? האמת היא שהייתי רוצה להניח לזה קצת. לא בענין הכושר- כושר חשוב בעיני ואני זקוקה לו אבל רוצה קצת להניח מאחור את המחשבות האלה אודות "העצמי הנכון" ואודות האפשרות שאפשר להיות שוב מי שהייתי. קצת לנוח מזה, מהדרישות הללו. לפני זמן מה ראיתי באיזה עיתון תמונה של בר רפאלי עם כיתוב בסגנון- מזל טוב על החתונה, אנחנו רוצים לראות איך תחזור לדגמן לאחר הלידה. היה לי עצוב וגם כעסתי שאין מקום בעולם שפנוי מהדרישות הללו מנשים. מצד אחד להתחתן, ללדת, עוד ועוד ומצד שני לחזור לעצמך, לחזור לג'ינס, הג'ינס המחורבן הזה. אבל אולי יותר מהכל אני רוצה לחזור ולהרגיש מחדש שהגוף שלי הוא שלי, כי כל השנים האחרונות הללו של הריון ולידה ושוב וחזרה, התחושה הכי דומיננטית שהתמודדתי איתה "הגוף שלי לא ברשותי". באותן שנים הוא עסוק בפרויקט אחר ואת צריכה לנחם אותו, בסדר מתוק שלי, תהיה סבלני, עוד כמה שנים ותחזור להיות עצמך. עבורי זאת חויה מטלטלת. וגם- אתן יודעות איך זה, אולי אנחנו לא רוצות להגיד את זה לעצמנו אבל ההרינוות בגילאים הלא צעירים הם לא פשוטים בכלל, אפעס. בעיקר אלה שחוזרים, אלה אחרי גיל 40. בסדר, בסדר, אנחנו לא מדברים עלייך- זה היה ההריון הרביעי או החמישי או השישי שלך והרגשת יופי והכל סבבה. ב-ס-ד-ר, אנחנו מדברות על אחיותייך הממוצעות, לנו לא היה קל כל העסק הזה. אני חושבת שזאת גם הסיבה שלא הצלחתי להניק- תחושת ההפקעה שהגוף הנשי עובר בעת ההנקה היתה כל כך גורפת וטוטואלית שלא יכולתי לשאת את זה.

אז יש כאן את הנפש, והגוף, והרצון להיות רזה כי את פמיניסטית אבל הולעטת בכל כך הרבה אמירות ודימויים ופרסומות וסרטים עם השנים שגם את נאבקת לסנן ולא תמיד מצליחה ואז את צריכה לסלוח לעצמך שאת חובטת בעצמך על כך ואיזה מעגל מחורבן זה שלא נגמר, זה לא נגמר, ראבאק, אני כבר בת 42 והמעגל הזה לא נגמר. אבל יש בזה גם את השמחה של הבריאות, שהגוף שלך חי, שאת שולטת בו במובן הטוב- הוא נענה לקריאותייך, לתנועה, לתזוזה, לריצה, לקפיצות, למתיחות. תחושת ההישג הזאת של המכניקה היפה של הגוף, של היציבה הזקופה, של להביט בעצמך ולהיות שמחה. להראות לבנות שלך שאת נהנית מהגוף שלך, שספורט זה דבר נפלא. להתכופף קדימה, לגעת ברצפה, להתרומם, לעשות כפיפיות בטן ולא למות, להרים את בנך הקטן בלי שהגב שלך קורס, להרים שקיות מהסופר בלי שיברח לך פיפי, להרגיש טוב בעת האהבה, הכל קשור.

אז כתבתי לי כמה יעדים ביחס לריצה הזאת ואני הולכת להשיג אותם אחד אחד. כל אחד בקצב שלו.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “אשה רצה אל עצמה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s