אוי פמיניזמוס אתה מעייף אותי

אני לא היחידה, נכון? כמה מאיתנו כמהות לרגע של שקט, רגיעה, אולי נכונות להכחיש את המצב, הכחשה מיטיבה כזאת שמאפשרת לחיות חיים שלווים יותר. בחיי, פמיניזם זה עסק מעייף. מהרגע בו את עושה את ההחלטה, מהרגע בו את מניחה את משקפי הפמיניזם על העיניים, מהרגע בו הערפול מתבהר לכדי מציאות ברורה, נוקבת, כזאת שחושפת יחסי כוחות, מנגנונים, אינטרסים, מועדונים, מהרגע הזה אי אפשר ללכת לאחור. אבל מה אני מדברת על ללכת לאחור, תנו לי דקה כזאת בה אני יכולה להסיר את המשקפיים, לשים אותם בצד, שיעלו קצת אבק פשוט ונטול פרספקטיבה. ראבאק, כמה אפשר? וגם הזמינות התקשורתית הזאת, כל אינפורמציה עוברת בשניה, כל אימה מתורגמת לכותרת, לרוב צהובה ופורנוגרפית. אני רוצה לנוח. מספיק.

אבל הי, רגע, חכי שניה. השבוע היה שבוע מיוחד. "זמן נשים". פאר והדר. כל כך הרבה קרה. רק תעשו לי טובה, תהיו איתי כאן בסיכום השבוע הנוכחי. נעבור את הכרוניקה הזאת ביחד ונשים את השבוע הזה מאחורינו. כלומר, עד השבוע הבא.

מתחילה את השבוע מחמישי שעבר. הפרקליטות עומדת לחתום על הסדר טיעון עם אבנר טווק אשר הואשם בחודש נובמבר האחרון ברצח אשתו נאוה חן ז"ל אולם כעת, במסגרת הסדר הטיעון, יואשם בהריגה בלבד בגלל קשיים ראייתיים. משפחתה של נאוה חן הפגינה השבוע נגד עסקת הטיעון. קצת פרטים מתוך כתב האישום? בבקשה:  על פי כתב האישום, בחודש ספטמבר הודיעה נאוה חן לבן זוגה אבנר טווק כי ברצונה לסיים את הקשר. בתגובה טווק הטריד אותה באופנים שונים, בפייסבוק, בסמסים ואף כתב לה "אם לא תהיי שלי, לא תהיי של אף אחד אחר". במשטרה מתועדות שלוש תלונות של חן על טווק בגין ההטרדות. עוד לפי כתב האישום, לא רק שטווק פנה למכר שלו כחודש לפני הרצח וביקש ממנו את עזרתו בהשגת אקדח, אף אמר טווק לאחד ממכריו שהוא "יזיין את נאווה". בסופו של דבר הגיע לביתה ודקר אותה עד שמתה. הפרקליטות טוענת כי אינה יכולה להוכיח כוונת תחילה. מקסים.

משם נמשיך לאירועי טרום יום הזכרון. הרב אליהו החליט שלא להגיע לטקס יום הזכרון בעירו, צפת, משום שבטקס תהיה ש-י-ר-ת  נ-ש-י-ם. הגדיל ועשה הרב אליהו ופנה לאנשי ציבור חרדים בבקשה שלא יגיעו לטקס אף הם. נו, נו, נהיה בלגן, ניסו להגיע לפשרה שמסתבר שלא צלחה והרב אליהו כן עזב את הטקס. ומשם גבירותיי ורבותיי, בקו אוירי דרומי אל נתיבות שם, מסתבר, נשים לא שרות בטקסי הזכרון. תנועת ישראל חופשית יצאה בקמפיין שכולו מופת של טעם טוב שלשונו: " הדרת שירת נשים ונערות צריך למגר, גם במחיר פגיעה ברגשות משפחות שכולות" . נכון שכה יפה לדרג פגיעה ברגשות? אני מציעה לנצל הזדמנות זאת ולהתחיל ליצור רשימה של רגשות לאומיים. נגיד, מתוך 100% עוצמה של רגשות, כמה אחוז זה פגיעה במשפחות שכולות אל מול ניצולי שואה, אל מול נשים והדרתן וכו'. נגיע כל כך רחוק ככה, אני לא יכולה לחכות. אבל שניה לפני, מותר לדעת מתי שירת נשים הפכה להיות איזשהו יהרג ובל יעבור. מתי הפך כל העסק הזה לעייסק ומה היה הטריגר? האם היה זה שביל הבריחה של ריטה בתחרות קדם האירוויזיון בשנת 1986? תחרות קדם אירוייזיון היא אכן אירוע ממלכתי ולאומי מדרגה ראשונה אבל יכול להיות שנסחפנו קצת? מה קרה בכל אותם טקסי יום הזכרון ואירועים ממלכתיים בכלל בשנות השישים, השבעים, השמונים, התשעים. מתי זה קרה ש-ש-י-ר-ת נ-ש-י-ם הפכה להיות מה שהפכה ואיך אנחנו מחזירות את שד הפסקול הזה בחזרה לתיבת הנגינה?! רק שתדעו, הרב ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון וזוכה פרס ישראל הנוכחי בתחום ספרות תורנית ישב משך טקס חלוקת פרס ישראל, בו היתה, ש-י-ר-ת נ-ש-י-ם, ולא קם באמצע, כן כן. מה אני אגיד, כנראה לא דוס מספיק. ולסיום יום הזכרון, פרקליטות מחוז ירושלים הגישה כתב אישום נגד אילן שמואל, נהגו (לשעבר) של ראש הממשלה, בגין חשד לביצוע עשרות עבירות של אינוס ומעשים מגונים בקטינות. 

יאללה, יום העצמאות. בבית שמש מפגינות פעילות "מפסיקות לשתוק. עכשיו תורכם" מול המופע של אייל גולן ומצליחות לעשות לא מעט רעש. טקס הדלקת המשואות נערך בסימן "זמן נשים- הישגים ואתגרים" בהשתתפות נשים מרשימות כעדינה בר שלום, מרים זוהר, כרמלה מנשה ואחרות וטובות. ואצלינו, גבירותיי ורבותיי לא רק אומרות גם עושות. הנה, אפרופו "הישגים ואתגרים" ,כה יפה שבערב חגיגי זה מאתגרים את שמירה אימבר, אחת המנחות של הטקס,  בשכר הנמוך באלפי שקלים מהשכר של אריה אורגד, המנחה השני של הטקס. "לתפארת" מפורש. אגב, במקביל לטקס זה הציע ארגון חדו"ש טקס משואות אלטרנטיבי.

זוכרות, אנחנו יום רביעי. אפשר קצת להתענג- תשע נשים ניגשו לבחינות ההסמכה של הרבנות הראשית לתפקיד משגיחות כשרות. זאת בעקבות המאבק המוצלח של תנועת אמונה שהגישה בג"צ בנושא. סחה. רגע, שלא יתחיל להיות לכן כאן נוח, שמעתן את הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, כי תיק החקירה נגד סילבן שלום ייסגר והבדיקה לא תימשך, נכון? התיק נסגר מחמת התיישנותו. כאן אולי המקום להזכיר כי נשים נוספות אשר נפגעו משלום, לכאורה, החליטו שלא להגיש תלונה רשמית נגדו וכי סרבו בעצם למסור עדות במשטרה. מוזר לאללה, לא? היינו חושבות כי נשים שנפגעו על ידי אחד מחברי הכנסת המקושרים ביותר, הון שלטון עיתון סטייל, יעשו זאת בנפש חפצה ללא חשש כלל… הנה מה שכתב רביב דרוקר בנושא עת נחשפה הפרשה. היום, חמישי, תתקיים הפגנה מחוץ לביתו של סילבן שלום.

ולא הזכרתי את הראיון של מרים שלר, מנהלת מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בתל אביב אצל "אורלי וגיא", הבוקר. נחשו מה? לא היה קל, כך שמעתי. אני מחכה ללינק, אם אתן מוצאות לפני מוזמנות להדביק כאן בתגובות.

ברוכה אלוקינו, מחר שבת. אפשר להירגע. שבת פרשת בהר. וכבר נאמר "כי ימוך אחיך", אמרה הדרשנית "ואחותך, על אחת כמה וכמה". על כן, חברים וחברות יקרים, ימים אלה, ימי ספירת העומר, ימים קשים הם, השאירו לפמיניסטיות קעריות עם קצת רוגע ונחת רוח, מה אכפת לכם?

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “אוי פמיניזמוס אתה מעייף אותי

  1. את לא לבד. כולנו מתעייפות יחד איתך ומחכות לשבת מנוחה. שבת שלום !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s