חפשו את ראשת האולפנה

רוב הנערות הדתיות מתחנכות בבתי ספר תיכון לבנות. אם אלו האולפנות, האולפניות או התיכונים הדתיים, את מיטב שנות העשרה שלה תבלה הנערה הדתיה הממוצעת בחברת בנות גילה. את בני גילה היא עשויה לפגוש בתנועת הנוער (אם אין זאת תנועת נוער נפרדת), בבית כנסת (אם היא הולכת) או בשכונה (אם היא לא חיה ביישוב דתי בו בני גילה בוודאי נמצאים בפנימיה מחוץ ליישוב). ובכן, עושה רושם כי בגילאים הללו נערות מבלות עם נערות ונערים עם נערים. אבל, רגע, הפוסט הזה דוקא לא יעסוק הפעם בסוגיית החינוך הנפרד או המעורב כי אם בסוגיית זהות הניהול החינוכי. כלומר, מי עומד בראש כל אותם מוסדות חינוך לבנות ברחבי הארץ? נקודת הפתיחה שלי היא בעבר הרחוק, עשרים וחמש שנה לאחור. אני התחנכתי בתיכון דתי לבנות שנוהל על ידי גבר. מנהל שאינו רב. לצידו כיהן רב בית ספר. אולפנות ואולפניות נוספות באיזור המרכז נוהלו כולם על ידי רבנים. במוסדות החינוך השונים ישנן הגדרות תפקיד שונות: מנכ"ל, ראש/ת המוסד, מנהל/ת חינוכית, מנהל/ת אדמניסטרטיבית. הבחירה בכותרות השונות נשענת על פי המיתוג החינוכי-דתי שהמוסד רוצה לעצמו. ראש אולפנה נשמע אחרת ממנהל, נכון? רפרפתי על שמות ונתוני עשרות ישיבות תיכוניות ברחבי הארץ. סקירה מהירה  של כל המוסדות מעלה נתון אחיד –  אין אף ישיבה תיכונית או תיכון דתי לבנים שבראשם עומדת אשה.

הופה, אני חשה תדהמה בקהל. הפתעתי אתכן לגמרי, לא כן?!

בעצם, למה? למה זה ברור שגבר יכול לעמוד בראש מוסד חינוכי לבנות דתיות ולא ברור שאשה יכולה לעמוד בראש מוסד חינוכי לבנים דתיים?! אמת, יש כמה תיכונים דתיים מעורבים שנשים עומדות בראשם אבל לא בראש תיכונים לבנים או ישיבות תיכוניות. מאידך, ברוב האולפנות, האולפניות והתיכונים הדתיים לבנות נמצא גברים בראש המוסד וכך זה כבר שנים. מובן מאליו. אני מבקשת לסמן כמה בעיות העולות ממציאות ניהולית כזו:

1. סוגיית הייצוג הפשוט- נשות חינוך דתיות אינן זוכות לייצוג בשדרת ההנהלה בהתאם לשיעור נוכחותן באוכלוסיה ובוודאי נוכח שיעור מספרן בתוך מערכת החינוך הדתית.

2 . המודל לחיקוי- האם נערה צעירה שמתחילה לגבש עמדותיה אודות אורחות העולם, מתחילה לדמיין את עולמה הבוגר, מתחילה לעצב את חלומותיה העתידיים, צריכה לראות מול עיניה כמודל לחיקוי דמות גברית, רבנית או דוקא דמות נשית מנהיגותית שאיתה תוכל להזדהות ?

3. אינטימיות וצניעות- האם ראש מוסד דומיננטי, כריזמטי, יודע לשים את הגבול בשיחות אינטימיות שיכולות להיווצר בינו לבין תלמידותיו? האם בכלל ראוי שיהיה מקום לשיחות כאלה? במוסדות בהם יש עיסוק בסוגיית צניעות המראה החיצוני (ניחוש פראי, במרבית המוסדות) האם ראש האולפנה גם שותף לאכיפת כללי הלבוש? האם צנוע שראש אולפנה יעיר על צניעות הבגד, אורך השרוול, עומק השסע?

4. הדבר הזה שאין לו שם- ספסנישט, ביידיש. יעני, לא ראוי. לא מתאים. משהו מרגיש לא טוב, לא בסדר. תיכון של מאות בנות ובראש הפירמידה- גבר.

אספתי 90 מוסדות חינוך לבנות. (הסקירה נערכה באמצעות הצלבה של מספר אתרי אינטרנט כדי לסנן אינפורמציה לא מעודכנת וכן מבדיקה בקרב בוגרות טריות ממוסדות חינוך אלו ) מתוך 90 המוסדות שבדקתי, 52 מהם מנוהלים על ידי גברים, 28 מנוהלים על ידי נשים, 10 בניהול משותף של אשה וגבר. ובאחוזים לבוגרות הריאלית שבנינו: כ- 58% ממוסדות הלימוד התיכוניים לבנות מנוהלים על על ידי גברים, 31% ידי נשים,  ו11% בניהול משותף. (בקטיגוריית הניהול המשותף אפשר למצוא מוסדות בהם ראש האולפנה הוא רב והמנהלת היא אשה, בחלקם יש זהות מבחינת הטייטל הניהולי בין הגבר והאשה ובשניים מהם ראש האולפנה היא אשה) 

מעניין היה לי לגלות כי ברשת אמי"ת, מתוך 17 תיכונים, אולפניות ומדרשות, 10 מהם מנוהלים על ידי נשים ועוד שני מוסדות בניהול משותף של אשה-גבר. רשת אמי"ת היא אף כמעט היחידה להשתמש בתואר "ראש אולפנה" עבור אשה. (ראשת האולפנה נועה הכהן שעומדת בראש אולפנת אמי"ת אוריה בבאר שבע. ראשת אולפנה נוספת היא הרבנית אורלי וייצמן שעומדת בראש אולפנת צביה בכוכב יעקב). באתר של הרשת מופיעה פסקה בנושא מעמד האשה ביהדות:

 כרשת המחנכת על יסודות התורה והאמונה, תוך פתיחות והתמודדות עם החיים והעולם הסובב, מקפידה רשת אמי"ת להיות קשובה להלכי הרוח ולתמורות המתחוללות בחברה הכללית. המפגש עם ערכי התרבות הכללית נעשה מתוך מטרה לקיים דיאלוג פורה עם התמורות החיוביות המתרחשות בחברה, לצד הקפדה על שמירת ערכי תורה ומצוותיה.  אחד התחומים, שבהם מתנהל דיאלוג זה, הוא התמורות המתרחשות במעמדן של הנשים בבית ובחברה. אנו רואים בחיוב תהליכים של קידום זכויות הנשים ופתיחת אפשרויות מגוונות להתפתחותן האישית והציבורית הן בחברה הכללית והן בחברה הדתית. אנו מוצאים לכך שורשים קדומים בתורת ישראל ובהלכה היהודית. לצידם של תהליכים אלה קיימות גם תפיסות מוטעות שיש בהן ערעור יסודותיו של מוסד המשפחה המסורתי וטשטוש ההבחנה ההלכתית והטבעית שבין המינים. גם בנושא זה עלינו ללמוד לבור את הבר מן התבן.  אחד ממוקדי השינוי  מתרחש בסוגיית המצוינות האקדמית של נשים ובתחום לימוד תורה לנשים. בשנים האחרונות קמות עשרות מדרשות לבנות, לפני השירות ואחריו, ונפתחים  בתי-מדרש לנשים, המכשירים טוענות רבניות, יועצות הלכה, מחנכות ומנהיגות. מלבד ערכם וחשיבותם להעצמתה האישית של כל בת ובת בלימוד ובמעשה, משפיעים מוסדות חינוך והכשרה אלה, עם השתלבות הנשים במסגרות אקדמאיות, גם על שילובן ושותפותן של נשים בהנהגת הציבור, בהובלת החינוך ובהשמעת קולן ועמדתן בסוגיות שונות שעל סדר היום – ובמיוחד בעניינים שיש בהם נגיעה ורגישות מיוחדת לנשים. 

סה"כ יפה, לא? אמנם יש כאן התייחסות ל"תפיסות מוטעות " אך לא מדובר כאן באחד החשודים המיידיים הירושלמים כתיכון פלך או מדרשיית הרטמן לבנות שמעיזים לציין את המילה ההיא שמתחילה בפ' באתר שלהם…  איני חושבת שאשה בתפקיד ניהולי צריכה להיות מנת חלקם של מוסדות פמיניסטים בלבד. הנה, ברשת צביה, מתוך שמונה עשר מוסדות, ששה מנוהלים בידי נשים (ואנחנו יודעות, העובדה כי בראש מוסד עומדת אשה, אינה הופכת את המוסד לפמיניסטי ואינה אומרת דבר על השקפותיה הפמיניסטיות או השמרניות של אותה אשה). במהלך הכתיבה, שוחחתי עם איש חינוך, רב שעומד בראש אחת מן האולפנות השמרניות. שאלתי אותו האם יש סיכוי שיום אחד תעמוד בראש ישיבה תיכונית, אשה. כפי שניתן להניח התשובה היתה לא אך לא מסיבת סוגיית הלמדנות או שיעור הקומה ההלכתי והמנהיגותי אלא מטעמי צניעות. לטעמו, לא ראוי שאשה תעמוד בראש מוסד לנערים צעירים בשיא גיל ההתבגרות על כל החבילה ההורמונלית-מינית-צניעותית שכרוכה בעסק. כששאלתי איך זה עובד במוסדות לבנות ומדוע כן ראוי שגבר יעמוד בראש אולפנה, ענה לי הרב כי אצל בנות זה אחרת. "אחרת"- לנו אין ליבידו, הורמונים, יצרים, תשוקות, התלהבויות. אז אצלנו זה אחרת. לא, איני מקבלת את התפיסה המהותנית הזאת כתירוץ מספק. אם אצל בנים זה אחרת, משמע אצל גברים זה אחרת. אם כך, איך אפשר להכשיר גבר שעומד בראש מוסד חינוכי לבנות? אי אפשר. אלא אם כן מיד בתום ההתבגרות המינית הרשמית (מתי זה בכלל?) הליבידו נגמר ואין סיבה לחשש. חברות וחברים, בואו נפסיק לקבל בטבעיות כל מיני תפיסות מהותניות שהפועל היוצא שלהם הוא לרוב הדרה. אם השיקול הצניעותי הוא העומד בראש הענין הרי בהתאמה יש להפסיק העסקת גברים בתפקידי ניהול של אולפנות ותיכונים לבנות. אם השיקול הוא גדלות בתורה, למדנות וחכמת ההלכה הרי כבר התברכנו בעשור האחרון בלא מעט נשים תלמידות חכמות שיכולות לשמש כראשות אולפנה ותוך עשור תהיה כאן כבר כמות מסיבית של נשים עם ידע הלכתי מרשים, אהבת התורה וחזון חינוכי. עושה רושם כי אנחנו נשארות עם השורה התחתונה הידועה – הקושי לפתוח את השורות, הקושי וחוסר הרצון לוותר על פריבילגיות. קשה לערער על המועדון הפתוח לחברים רשומים מראש. ואנחנו, לרוב, לא חברות מועדון. השאלה היא אם להתעקש על הכניסה למועדון הזה או להמציא מועדון חדש לגמרי. בחלק מהקהילות בארץ כבר פועלות אלטרנטיבות.

מודעות פרסומת

12 מחשבות על “חפשו את ראשת האולפנה

  1. נראה לי שכמו ברוב הנושאים, אנחנו בהתקדמות לכיוון הרצוי אבל בקצב איטי, ואולי הסיבה היא העובדה שהזכרת לקראת סוף הסקירה המצויינת. היצע הנשים בעלות ידע תורני נרחב הוא די חדש. בדור הקודם, קוננו על כך שרוב הישיבות התיכוניות נוהלו בידי רבנים מהזרם החרדי, והיום ב"ה יש שפע של רבנים ציוניים והבעיה נפתרה. כך, לענ"ד, עם צמיחת המדרשות ושאר המוסדות המכשירים נשים לתפקידי הנהגה תורנית וחינוכית, ההיצע יגבר וראשות האולפנות/אולפניות/תיכונים דתיים לבנות תעבור באופן טבעי לידי נשים. אם דוחקים את התהליך, יש סיכון שבעלות כישורים חלשים יותר תיכנסנה לתפקידים (כי פשוט הבחירה תהיה מצומצמת מדי) ויצא שכרנו בהפסדנו . צריך לחשוב קודם כל על טובת המתחנכות במוסדות אלו !

    • כרגיל – אני מאוד נהנית ומחכימה ממאמרייך. המשיכי כך!
      הלוואי שדברים היו זזים גם במציאות אולם העובדה – שעל כל שינוי כזה צריך להלחם בחירוף נפש ולשלם מחיר כבד – מרפה ידי נשים מוכשרות רבות…

  2. רוצה לשתף זכרון מלימודי באחת האולפנות (לא אציין איפה כי אינני רוצה להעלות אפילו שמץ של חשד כלפי המנהל דאז שאותו אני מעריכה כאיש חינוך למופת ושלו אני חייבת חוב עצום על ההקשבה וההיענות לצרכים שלי ועל עוד המון דברים). ערב אחד – לא זוכרת את השעה אבל אני ועוד בנות בחדר (אם כי לא כולן; זה היה חדר של שש!) כבר שכבנו במיטה – החליט המנהל לבקר אותנו בחדרים. אמנם דפק בדלת שהיתה פתוחה למחצה, וביקש וקיבל רשות להיכנס (וכי מי תסרב להכניס את האורח הנכבד?!), שהה דקה וחצי לשאול לשלומינו ויצא – ואני… רק רציתי שהאדמה תבלע אותי. אמנם הידקתי את השמיכה עד לצוואר אבל עצם העובדה שלא יכולתי לקום (כי אם הייתי קמה הייתי חושפת כל מיני חלקי גוף שלא חשפתי בשעות היום) כל כך הביכה אותי שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי. ואני בטוחה שהוא לא הבין שעשה משהו לא בסדר. בסה"כ היה אבא לילדים וכבר ראה בנות שוכבות במיטה ובטח חשב שהוא עושה אקט אבהי בזה שמאחל לנו "לילה טוב". חייבת לעבור לאנגלית, סליחה:
    I want to stress that there was no leering; there was nothing sexual about his interest in us; he really was quite clueless that way, and he was socially very awkward. I'm only telling the story because Sharon's blog entry made me remember the incident and think how different the interaction would have been had the head of that Ulpana been a woman.

  3. כ"כ מסכימה עם כל מילה. זה ממשיך גם בעולם המדרשות, מעט מדי ראשות מדרשה ומעט מדי ר"מיות.
    מה המסר על לימוד תורה לנשים הצעירות?
    רוצה להוסיף שאני רוצה לכוון הלאה גם לתפקיד "רב/רבת/רבנית בית ספר" – גם שם צריכות לכהן נשים, לפחות במוסדות של בנות. וכמו שכתבת כבר יש לנו קאדר של נשים מתאימות

  4. בהחלט רותי. בדוגמאות שאת מביאה בולט הצורך לתנועה דו כיוונית. מצד אחד העזה של יורת נשים לצעוד קדימה מצד שני נכונות של יותר גברים לזוז מעט הצידה

  5. תודה שרון!
    תמיד אני נהנית לקרוא והדברים חשובים מאד.
    אישית אני מאמינה שיש הבדלים בין נשים וגברים (מעצם כך שהגוף שונה וזה הבדל גדול) ומבעד לכך- אין הבדל. כמו כן מאמינה שהיצר פועל באותה מידה, אך באופן אחר בתוך הגוף.
    אם נגביר מודעות להשפעות הגוף ולהשפעות תרבותיות פטריאכליות בו זמנית, נבין שיש נשים וגברים מתאימים שיכולים לנהל במוסדות של נערים ונערות. אשה במוסד גברי כמו גבר במוסד נשי. בסופו של דבר – זה תלוי בבן אדם וברמת המודעות שלו מהיכן הוא מונע.

  6. השנה השתתפתי בצוות להקמת אולפנא בפריפריה. התאמצנו מאד למצוא אשה שתעמוד בראש, אני אישית עשיתי המון טלפונים, אך אף אחת לא רצתה, לכולן יש משפחה ילדים. המאמץ שדרוש לניהול לא התאים להן בשלב הזה של חייהן. ואם התאים הן לא התאימו מסיבות שונות. כך שלבסוף נבחר גבר לנהל. אולי במרכז הארץ זה יותר קל, אבל אני לא בטוחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s