קטונתי מכל החסדים – על הרשעתו של הרב מוטי אלון

הרב מוטי אלון נמצא אשם בשני מקרים של מעשה מגונה בכח בקטין. לדברי הרב יעקב אריאל, מבכירי פורום 'תקנה' המקרים שהגיעו לבית המשפט הינם "דגי רקק" לעומת ה "לוויתנים"- המקרים שהובאו בפני פורום תקנה ולא הגיעו לבית המשפט ממגון סיבות. בית המשפט מצא את דגי הרקק האלה מהימנים דיים כדי להרשיע את הרב מוטי אלון ואותם מקרי ה"לוויתן" ימשיכו לשחות באוקיינוס הבושה וההשתקה של האלימות המינית.

*  חוק העונשין: עבירות מין, אינו מתייחס למערכת יחסים של רב אל מול צאן מרעיתו כשם שהוא מתייחס למורה ולתלמידיו, לדוגמא. בשנת 2010, הובאה לכנסת לקריאה שניה ושלישית הצעת החוק של חה"כ דאז עותניאל שנלר שכונתה "חוק מוטי אלון", ומטילה אחריות פלילית על רבנים המטרידים מינית את תלמידיהם. דוקא סעיף החוק "יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל"(תיקון התשס"ד) יכול היה לתת מענה לא רע בכלל לסוגיה – אם רב המרשה לעצמו להעניק ייעוץ וטיפול מתוקף היותו "רב של" וללא הסמכה כאיש טיפול נפשי, זוכה בפריבילגיות של מטפל נפשי (מעמד, הערצה, שם הנישא בפי כל כאחד שכדאי להתייעץ איתו) הרי במקרה והוא מנצל את הפריבילגיות האלו לרעה, עליו לתת את הדין בהתאם. אולי זאת הזדמנות לעסוק בנושא לא רק מבחינה משפטית אלא מבחינה אתית. דרוש קוד אתי, שבועת היפוקרטס לרבנים המתמודדת עם נגע היוהרה הרבנית, סוג מסויים מאוד של ספחת האגו. לא, לא כל הרבנים אבל בהחלט לא חיזיון כה נדיר- רב אשר לא יודע לשמור על גבולות  ומטפח קשרים לא ראויים ולא מקצועיים בינו לבין תלמידיו. לעיתים זהו קו דק ביותר המפריד בין הענקת סיוע רוחני, כתף רבנית להישען עליה לבין אינטימות חורגת, קרבת יתר, תלות וניצול מיני. בינתיים, נמתין לראות כיצד מתגלגל מימוש חוק זה ובמקביל, גם כיום, פורום תקנה ממשיך לפעול כפורום טיפול בפגיעות מיניות על ידי בעלי מרות וסמכות בקהילה הדתית.

* פורום 'תקנה' אשר הביא לידיעת הציבור את מקרה הרב אלון, יצא בהודעה בעקבות הרשעתו של הרב. בהודעה זאת מבהירים ב'תקנה' כי "התלונה שבגינה הוגש כתב האישום היתה בגדר עבירה פלילית בעת ביצועה, ולכן הופנתה למערכת המשפטית". זאת בשונה מתלונות אחרות בענין הרב אלון שהובאו בפני חברי פורום תקנה ו"לא היו עבירות פליליות בעת ביצוען, או שחלה לגביהן התיישנות". פורום תקנה עדין משמש כתובת לנפגעות ונפגעי אלימות מינית שאינם רוצים לגשת למשטרה. ישנם שיקולים רציניים בעד ונגד פעילותו של הפורום וראוי לשאול האם מבחינה ציבורית-חברתית ראוי כי מקרים של אלימות מינית יחקרו בקרב פורום סגור שהחלטותיו ידועות לאנשי ונשות ח"ן בלבד. האם פעילותו של הפורום אינה הפרטה בעייתית של רשויות החוק? ואולי זאת הדרך לפעול במקרים בהם החוק אינו נוקט עמדה מובהקת? לפחות מבחינת נפגעות/י תקיפה מינית אשר אינם רוצים לפנות למשטרה או אינם יכולים משום התיישנות, פורום 'תקנה' נותן מענה מסויים, כפי שמתאר זאת הרב של הנפגעים.

* הרב מוטי אלון הוא נואם כריזמטי מוכשר ורהוט וכדאי לבחון מקרוב את דבריו לתקשורת מיד לאחר הרשעתו: בראשית דבריו מזכיר הרב מוטי אלון את אביו, פרופ' ושופט בית המשפט העליון מנחם אלון ז"ל, "הריני כפרת משכבו" (משפט שאומר אדם כאשר מביא דבר בשם אביו, בתוך שנת האבל) אשר התמודד על כס נשיאות מדינת ישראל.

תרגום– אני, הרב מוטי אלון, בשר מבשרה של האליטה המשפטית, אקדמית, רבנית, מנהיגותית של מדינת ישראל, אני הקטן מביא את הסיפור שסיפר לי אבי על כך וכך, אני שעומד במקומו ו"עלי יבוא כל רע הראוי לבוא על נפשו" (רש"י קידושין לא ב'), אני, הרב מוטי, אכן משלם מחיר בשנת האבל על אבי. אני הקורבן. לאחר הפתיחה, ממשיך הרב אלון אל נאומו אשר אותו "כתב לי ולכם דוד המלך".

תרגום- דוד המלך, אולי ה-מלך, דמות שנויה במחלוקת. משיח צדקנו, לוחם מהולל, יפה עיניים, מוכשר, מנהיג יציב, חבר אהוב על יונתן בן שאול (וחברותם זו זכתה לפרשנות הומוסקסואלית). דוד המלך אשר חמד את בת שבע אשת אוריה החיתי, ולבסוף אף שלח אותו אל מותו. דוד מגיע להבנה כי פשע ואומר "חטאתי לה' ". החטא של דוד המלך אינו עומד, אינו נבחן מול בני אדם כי אם מול אלוקים. הרב מוטי אלון אף הוא אינו מתייחס לאותם נערים בהם הוא פגע ומדובר פה בדבר גדול יותר, נשגב יותר. הרב מוטי אלון מול שמיא. הרב אלון חזר בדבריו על מוטיב "חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות" ארבע או חמש פעמים. משך כל האיזכורים האלה לא מצא הרב אלון את ההזדמנות להתנצל או לבקש סליחה על מעשיו. מצד אחד הוא מכפיף עצמו בצורה ממלכתית למערכת בתי המשפט כבן בית בה אולם את חשבון הנפש שלו אינו מוכן לעשות מול בשר ודם אלא מול השופט העליון באמת- הקב"ה.

הרב ממשיך אל הנאום אותו כתב דוד המלך, קרי, אחד ממזמורי תהילים: " מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ." מתוך מזמור קי"ח. הוא עוצר לרגע ואומר "אני פשוט קורא מן הנאום שכתבתי". תרגום– אני הוא דוד המלך.

מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.

 יְהוָה לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם.

 יְהוָה לִי בְּעֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי.

טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה מִבְּטֹחַ בָּאָדָם.

טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים…

לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ.

 יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי.

פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ

 זֶה הַשַּׁעַר לַיהוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ.

אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה.

 אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.

 מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ

 ולסיום המזמור מוסיף הרב אלון:

  אָנָּא יְהוָה הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא יְהוָה הַצְלִיחָה נָּא

לאחר שקרא את פרק התהילים מבקש הרב אלון להודות לקב"ה, לחבריו, לעורך דינו ולכל מי שסייע במהלך השנים האחרונות. כמו כן הוא מבקש שלא לתקוף את המערכת ומבהיר כי מעשה כזה מנוגד לעמדתו. הרב אלון חותם: "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת, וכל מה שמביא עלינו הקב"ה, אנחנו מקבלים בתודה ובשמחה."

תרגום– המשפט האחרון וכל פרק התהילים שלפניו, מבקשים למצב את האירוע לא כחטאן של הרב אלון כלפי תלמידיו, נערים צעירים, אלא כחלק מסיפור מערכת היחסים המורכבת, העמוקה שבין האדם לבוראו. ה"דבר" הזה, האירוע, המשפט, אין בו משום מעשה האדם שאני, מוטי אלון, החוטא, עשיתי, אלא ניסיון הוא מידי שמים ואני אעמוד בניסיון זה בתודה ובשמחה. מבין אני כי יש אנשים בקרבתי, אנשים שאוהבים אותי ושירצו לתקוף את אותם "השונאים" המוזכרים בפסוקי התהילים אבל לאדם כמוני ברור כי מדובר פה במישור אחר לגמרי של התמודדות עם מבחן, עם ניסיון. אמונתי וגדלות רוחי היא שתאפשר לי לצלוח את האירוע הקשה הזה.

ולבסוף, מעדכן הרב אלון כי גם היום בערב (רביעי, 7 באוגוסט) יתקיים שיעור במושבה מגדל (הקהילה אליה גלה בעקבות החלטתו של פורום תקנה, שאותה הפר לאחר מכן).  תרגום– פורום תקנה, קפצו לי.

*בשנת 2010, כאשר התפרסמה הפרשה, יצא הרב דרוקמן בהצהרת תמיכה ברב אלון ואמר כי "אינו מתייחס לעצם ההאשמות, אך גם אם הן נכונות הוא משוכנע כי הרב אלון עשה תשובה שלמה על מעשיו".  לרב דרוקמן יש צורך לפעול בתוך המערכת תוך הקרבת קורבנות שנראים לו כתשלום סביר על שמירת הסדר הטוב. לדידו של הרב דרוקמן, חשיפת מעשיהם של רבנים שחטאו אינה בחינת תשלום סביר ואילו שמירה על חשאיות של מעשי תקיפה מינית תוך הקרבת נפגעי העבירה הם דוקא כן תשלום סביר. כך שמר בשקט הרב דרוקמן את מעשיו של הרב קופולוביץ' ולא פנה למשטרה חלילה וכך סבר כי יש לעשות במקרה של הרב אלון. בכך מצטרף הרב דרוקמן לרבנים טאו ואבינר שפירסמו בשעתו אגרת תמיכה במשה קצב. אפשר לעלות על הדעת מניעים מגוונים לתמיכה בחשודים ומורשעים במעשי תקיפה מינית. החל מהשתייכות לאותו מועדון, דרך אהדה אישית-חברית, יחסים אמיצים בין מורה לתלמידו, נאמנות למערכת, שמרנות בסיסית בנוסף לכעס על העולם המודרני המשתנה וכלה בהזדהות עם המעשה עצמו, במקרים מסויימים.  הדוסה פמיניסטה שאני, פתיה אולי, אמשיך לחכות לאותם רבנים אמיצים שלא יחששו מסדקים בשדרת ההנהגה הרבנית או מהדרך בה תצטייר הציונות הדתית בעיני עצמה ובקרב הציבור הרחב אלא רבנים גדולי נפש ורוח שיראו את מעשי האלימות המינית עצמם כסדקים וכשברים הדורשים תיקון מיידי. בשורה התחתונה, זה השבר הרציני עליו יש לתת את הדעת- לאו דווקא הפרסונה הספיציפית שפשעה כי אם מבנה חברתי המאפשר עוונות אלה והפיתולים והאקרובטיקה שרובנו מתמחים בה- הסתרה, השתקה, טשטוש, הכחשה.

 *  אם הרב אלון הומוסקסואל או לא, איני יודעת. העובדה כי גבר תקף נער אינה הופכת אותו להומוסקסואל אלא קודם כל, לאדם שניצל את מעמדו וכוחו כלפי מישהו נחות ממנו. עם זאת, הסיפור הזה יכול להיות הזדמנות מצויינת לעסוק בצורה רצינית ואמיצה בנושא הומוסקסואליות בחברה הדתית כפי שכתב חברי תומר פרסיקו וברשימה אחרת, קובי הנדלסמן.

 אלה ימים קשים לנערים שנפגעו על ידיו של הרב אלון בפרט ולנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית בכלל. אלה גם ימים קשים לרעייתו ולבני ביתו של הרב אלון שעוברים בוודאי טלטלה נוראית. פגיעה מינית היא פגיעה הפועלת כאותה אבן המושלכת אל המים ויוצרת אדוות של פגיעה וטראומה, גם בצד הנפגעות והנפגעים והמעגלים סביבם וגם במעגלים הסובבים את הפוגע. הסיפור עדין לא הגיע לסיומו ויש להמתין ולראות כיצד יתגלגל הערעור שהרב אלון בוודאי יגיש לבית המשפט.

חודש הרחמים והסליחות, חודש של חשבון נפש.

לא תעמוד על דם רעך.

עדכון: לאחר פרסום הרשומה קראתי כי נחום פצ'ניק, שהותקף מינית על ידי רב בהיותו בן עשרים, התפרץ אל עבר הרב אלון בשעה שזה העביר שיעור במגדל, ודרש ממנו להתנצל על מעשיו. אני מבקשת מכאן לחזק את ידיו של פצ'ניק.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “קטונתי מכל החסדים – על הרשעתו של הרב מוטי אלון

  1. את כותבת מעולה, כרגיל. וחשוב, כרגיל.
    רק אוסיף אם כן שכתבתי מה שכתבתי על אלון לא על סמך המקרים שהוא נשפט והורשע עליהם, אלא על סמך המקרה שהובא לפני תקנה, ובו התקיים, אם הבנתי נכון, רומן בין בגירים.

  2. תודה על מה שכתבת, שחידדת לי מיהו הרב אלון. כבר הפסקתי לתמוה על תגובות מורשעים, הרי את שקריהם אני שומעת כל יום בבית המשפט. אבל איני מפסיקה לכאוב את התגובה הציבורית שלא מקיאה אנשים פוגעים כאלה, שמעלימה עין, סולחת מהר וממשיכה כאילו זה קרה בספירה אחרת, בבית המשפט ולא בחיינו

  3. פינגבק: יומן אימפקט. חלק ראשון. | דוסה פמיניסטה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s